<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' שמיני</h1>
<h2>דף ה:</h2>
[ו' ע"א] אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, יש לך מעלה גרה ומפריס פרסה שאין אתה אוכל, ואיזה זה טהור שנולד [מן] טמא. יכול טמא שנולד מן הטהור ת"ל גמל הוא טמא הוא זה טמא וזה אינו טמא. ושנינו מה הן באכילה בהמה טהורה שילדה מן בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה מן הטהורה אסור באכילה, שהיוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור. אבל דג טהור שבלע דג טמא אסור, לפי שאין גידולו, ואע"פ שחלק ר"ש על החכמים בטמא שנולד מן הטהור ואסרו. שכך שנינו [ו' ע"ב] ר' שמעון אומר מה ת"ל גמל גמל שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה אסור, אין הלכה כר"ש אלא הלכה כחכמים שמותר שיחיד ורבים הלכה כרבים. ועוד הלכה כסתם משנה מה הן באכילה.
<h2>דף כד.</h2>
ובהמה טמאה שהיא כרוכה אחר בהמה טהורה ויונקת ממנה חלב כדרך שיונק הולד מן אמו פטורה מן הבכורה ואפילו במינה. מ"ט חזקה שאינה מרחמת אלא א"כ יולדת, לפיכך פטורה מן הבכורה ובאכילה אסורה. ואע"פ שאינה מינה כגון חזיר שכרוך אחר רחל אסור באכילה. שכך אמר רבה בר חנה אר"י ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד שיבא ויורה צדק שבנה הוא.
